הפיטאיה

פיטאיה  הוא קקטוס שמקורו במרכז אמריקה. הקקטוס התאים עצמו לאזורים טרופיים ובשנים האחרונות מקובל מאוד כגידול בדרום מזרח אסיה. הצמח אוהב הרבה מים, טמפרטורות מתונות והגנה מקרינת השמש.

כגידול חקלאי המתאים לתנאי ישראל, טופח הקקטוס באוניברסיטת בן גוריון על ידי פרופ' יוסי מזרחי. הצמח טופח לטעם, לגודל יבול ולחיי מדף ארוכים.

כמו כל הקקטוסים, שיח הפיטאיה פורח בשעות הלילה. הפרח לבן וגדול מאוד, ובארצות המקור שלו מופרה על ידי מפרים מקומיים - עטלפי פירות, הנמשכים לריחו של הפרח ומגיעים לשתות מהצוף שלו. אגב כך העטלפים מפרים בגופם את הפרח, אשר מוציא פרי שלושים ימים לאחר ההפריה. הפרח פורח לילה אחד, ופרח שלא הופרה נובל ונופל. בלילה אחד פורחים מאות ואלפי פרחים, אשר יוצרים מראה וריח נדירים ביופיים.

הפרי ידוע בצורתו המיוחדת, האקזוטית, בצבעו הסגול המיוחד, ובטעמו העדין, דל הסוכר אך בעל התכונות הבריאותיות הבולטות במיוחד.

רמי גור, החל לגדל פיטאיה בגבעת יואב לפני למעלה מעשרים שנה. הוא קיבל זנים שונים וערך ניסיונות רבים על מנת לאסוף נתונים לצורך בחירת הזנים המתאימים ביותר לגידול באזור הגולן. הוא בחן את תנאי גידול שייתנו את כמות הפרי הגדולה ביותר, כמו: כמות מים אופטימלית להשקייה, אופן גיזום השיח, כמות האור הנדרשת לייצר את כמות הפרחים הגדולה ביותר ובחירת זנים שיתנו כמות אבקה מספיקה להפריית הפרחים.

גידול מסחרי של הפיטאיה דורש ידע רב, ספציפי לאזור, אשר הצטבר עם השנים ועם המומחיות וההבנה של רמי גור בגידולים חקלאיים.

בשנתיים האחרונות ממשיך אלון, אשר סיים לימודי חקלאות במכללת תל-חי, את הטיפול במטעי הפיטאיה במשק גור שבגבעת יואב.